סיפור אמיתי...

משרת אישי.

פגשתי אותה בבית המלון שבו אני עובד אחרי יותר משנתיים שאני מכיר אותה ויש בינינו קשר של חברות אמת.
היה חם בחוץ ,אבל כל הגוף שלי היה צמרמורות של התרגשות.
מדי פעם הצצתי אל הפנים שלה ואפילו אל העיניים שלה, אבל רוב הזמן טיילתי עם המבט בין הדברים שעל השולחן שלנו.
"תראה אבי,אני מתכוונת לעבור לת"א" היא אמרה לי.
בכל השנתיים האלה חשבתי שמה שהרגשתי איתה וכלפיה יעלם ושזה סתם היה משהו חולף ,אבל למרות הכל נפגשנו ואפילו לא דיברנו כל המחשבות שלי לא נעלמו ורק התחזקו.
לא האמנתי שאני עושה את זה אבל פתאום שאלתי אותה :
" אולי את צריכה מנקה בבית או משהו?"
היא חייכה ושאלה אם זה באמת מה שהייתי רוצה לעשות.
ואז החלטתי שזה עכשיו או אף פעם לא, ושתיתי עוד קצת מהדיאט קולה, ואמרתי לה "בשבילך אני רוצה לעשות הכל".
והיא שתקה וגם אני שתקתי ובטח הסמקתי נורא. "תגידי משהו... בבקשה..." כמעט התחננתי.
היא ביקשה שאני אסביר ואני לא ידעתי איך. ואז היא אמרה :"אמרת שתעשה הכל, אז עכשיו אני מבקשת שתסביר את עצמך, את זה אתה יכול לעשות?"
ואז הסברתי לה. סיפרתי לה איך הרגשתי ולמרות שהיא יודעת מי אני ומכירה אותי יותר טוב מכל אחת אחרת כמעט,שבכל פעם שאני עושה משהו בשבילה,אפילו סתם מגיש לה שתייה במועדון,הקול שלה והמבט הכובש עושה לי צמרמורת בגוף.
שתמיד קיוויתי שהיא תקרא לי לבוא להיות המשרת האישי שלה,שאני מחכה כבר יותר משנתיים לסימון באצבע הקטנה שלה שממאנת לסמן.
אחר כך שוב שתקתי, והיא אמרה לי שהיא תעבור לת"א ושאגיש מועמדות להיות לה למשרת אישי,התרגשתי ואז פשוט התחלתי לבכות. הרגשתי כאילו חשפתי את כל מה שהיה בתוכי בפני החברה הכי טובה שלי ונשארתי ריק כזה. לא יכולתי לשלוט בזה. היא לקחה את היד שלי ביד שלה ואמרה לי :"תראה. אני אף פעם לא ידעתי שכך אתה מרגיש כלפיי".
ואחרי שהמשכתי לבכות היא ליטפה לי את היד ואמרה: "אתה יודע מה? אני מוכנה לנסות. בוא נראה לאן זה יוביל"
לא האמנתי שזה קורה לי. זה היה כמו חלום ולא רציתי להתעורר.
"זה מה שאתה רוצה להיות שאלה,המשרת האישי שלי?".
"ברור" אמרתי ואחרי רגע הסתכלתי עליה והוספתי "גבירתי".
היא חייכה ואמרה "נשק את כף ידי" והגישה לי את כף ידה הענוגה לנשיקת הערצה.
הצתתי לה סיגריה והיא נשפה באיטיות מתענגת ,ולוגמת משתייה שהיגשתי לה .

פתאום צלצל הטלפון הסלולרי שלה.
אחרי דקה או שתיים היא סגרה את הטלפון וכיבתה את הסיגריה. היא לקחה עוד לגימה מהשתייה ושאלה אותי אם אני בסדר . זה העביר בי צמרמורת אבל זאת היתה צמרמורת טובה, של התרגשות. אמרתי לה "כן גבירתי" והעזתי גם לשאול אם היא שלמה עם החלטתה להעניק לי תקופת ניסיון להיות לה למשרת אישי. היא אמרה "מאוד" ותשובתה נסכה בי ביטחון ומין רגיעה ושקט נפשי.
שאלתי אותה,"את רעבה? "להכין לך משהו לאכול גבירתי?"
היא חייכה ואמרה לי "לא תודה יקירי".
חייכתי בחזרה ואולי קצת הסמקתי כי היא כאילו קראה את המחשבות שלי. פחדתי שהיא כועסת עלי אבל היא שוב חייכה וליטפה לי את הראש ככה בחיבה ואמרה: "אנחנו צריכים עוד להתרגל למצב החדש, אוקיי?"
היא לא חיכתה לתשובה אלא קמה על רגליה ונתנה לי חיבוק אמיץ.

היא הדליקה סיגריה נוספת ואמרה לי : "הייתי רוצה לדעת איך זה עד עכשיו בשבילך"."ומהן הציפיות שלך מקשר כזה".
אמרתי לה "זה נהדר גבירתי ואני מקווה שגם את מרוצה ושתתני לי להמשיך עוד".
לפני שהלכה עוד הספקתי להגיד לה שנאמנות ומסירות יש לה ממני,ואעשה ככל יכולתי לשרת אותה לשביעות רצונה.
את מכירה אותי יותר מכל אחד,הוספתי,התמורה היחידה שאני מבקש,זאת הזכות לשרת ולהיות לך לעבד.
"אני יודעת אבי"אמרה,חייכה חיוך של שביעות רצון ונפרדה לשלום

...

סיימתי את עבודתי במלון ונסעתי הביתה,כל הדרך רצו מחשבות בראשי,הייתי נרגש מהמצב החדש,יש לי גבירה,חשבתי לעצמי וחייכתי בשביעות רצון.ניסיתי להירדם ללא הצלחה,האנדרנלין בדם עשה את שלו,שכבתי במיטתי ובהיתי לתקרה.נירדמתי לבסוף כשחיוך על פניי.
למחרת חיכיתי כל היום לטלפון שלה אבל היא לא התקשרה. כל היום הרצתי בראש את מה שהיה וחשבתי אם הייתי לא בסדר. אולי אמרתי מילה מיותרת או אולי זה שהפרעתי לה באמצע הטלפון...
ניסיתי להירגע ולהעביר את היום רגיל - הלכתי לעבודה וניסיתי להתרכז,
אבל לא יכולתי להתרכז בכלום חוץ מבזכרון של הפגישה שהיתה ערב לפני.
ניזכרתי איך היא יושבת שם בפינה בלובי של המלון שאני עובד,ואני איתה, כמו כל החלומות שלי שמתגשמים ביום אחד. לא רציתי שזה יגמר ככה. לא רציתי שהיא תתחרט או תיבהל או לא תהיה מרוצה. כל הזמן חשבתי אם להתקשר אליה ולהגיד לה את זה או לא. כי כשישבנו על הספה אולי לא אמרתי לה בדיוק איך אני מרגיש והיא בעצמה אמרה שגם בשבילה זה חדש.
היום עבר בעצלתיים,פתאום הכל נראה לי כל כך משעמם בלעדיה,רציתי לראותה,לשוחח איתה,להגיד לה את שלא הספקתי לאמר ולא יכולתי.
נסעתי לביתי והחלטתי ללכת לישון,הייתי עייף ונשכבתי במיטה,כשהלכתי לישון פתאום בכיתי. ממש בכי עם דמעות וקול. דחפתי את הראש שלי לכרית. חשבתי שבכיתי כי פחדתי שכל מה שישאר זה היום האחד הזה ששוחחנו במלון,אבל בעצם בכיתי מהתרגשות.הכל התפרץ בבכי הזה.
אני חושב שבכיתי אולי שעה,השעה היתה כבר אחרי חצות עד שנרדמתי.
בבוקר כשקמתי כאבו לי העיניים והגב. שתיתי קפה ופתחתי טלויזיה. כלום לא היה מעניין. החלטתי להתקלח ולקחתי איתי את הטלפון לשם למקרה שהיא תתקשר. התקלחתי במים חמים המון זמן. שוב חשבתי על כל מה שהיה וכמה שיותר חשבתי הבנתי שאני רוצה את זה ולא מתחרט על כלום. אני רוצה את זה ואפילו יותר מזה. ניסיתי להבין אם אני מאוהב בה ולהשוות את זה למה שהרגשתי כשהייתי מאוהב באשתי לשעבר. זה לא היה אותו הדבר בכלל. אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה התאהבות, אפילו שזה אולי דומה. בעצם אני לא יודע למה צריך לתת כותרת והגדרה לכל דבר. אני מרגיש מה שאני מרגיש ואפילו בלי לתת לזה שם זה קיים ואולי אפילו יותר חזק ממה שזה היה אם הייתי מחפש לזה הגדרה.
התחלתי להגיד לעצמי "אני רוצה אני רוצה" וזה לאט לאט עבר מלחישה לדיבור בקול ממש. רציתי לבכות שוב אבל כבר לא הצלחתי. עצמתי את העיניים חזק והן היו יבשות לגמרי. המשכתי ככה להגיד "אני רוצה אני רוצה" בקול ולדמיין את הפנים שלה ואז פתאום עצמתי את העיניים שוב חזק ואני חושב שכמעט צעקתי:
"אני רוצה להיות המשרת שלך!"
אחרי עוד כמה דקות שנרגעתי קמתי והכנתי לעצמי כוס קפה נוסף ופתאום ראיתי שהשעה כבר 12 וחצי בצהריים. בדיוק כשהסתכלתי על השעון היא התקשרה.
היא אמרה שהיא לא התקשרה אתמול כי היה לה יום עמוס ומטורף, ובכלל נראה לה נכון ששנינו נחשוב ונעבד את זה. אמרתי לה שהיא צודקת, ולא בגלל שרציתי למצוא חן בעיניה. באמת הבנתי שהייתי צריך את היום הזה כדי להתאושש וכדי להיות בטוח בעצמי שוב. אמרתי לה "תודה גבירתי שאת מבינה".
שמעתי אותה נושפת ודמיינתי איך היא מוציאה את העשן של הסיגריה. ואז היא שאלה אם אוכל לבוא אליה אחרי הצהריים. התחלתי לרעוד בלי שליטה. ממש צמרמורות כאלו כמו שיש חום גבוה כשחולים. קבעתי איתה בפינה של הרחוב ליד ביתה החדש, והחלטתי לקנות לה פרחים בחנות שיש שם בקצה הרחוב. פתחתי את הארון וחשבתי מה ללבוש ממש כמו לפני דייט. התקלחתי שוב,התגלחתי ושמתי בושם יוקרתי של DOLCE & GABBANA ,בושם שהיא קנתה לי באחד מנסיעותיה לחו"ל וריחו חביב עליה יותר מבמיוחד.
לבשתי מכנסיים וחולצה תואמת,ורבע שעה לפני שהיא באה כבר עמדתי וחיכיתי לה עם הפרחים.ידעתי שהיא אוהבת את פרח החבצלת.
היא היתה קצת מופתעת מהפרחים אבל אמרה שזה מאוד חמוד מצדי. בדרך היא שאלה איך אני מרגיש וסיפרתי לה שכל הזמן חשבתי על זה ושאני מאוד רוצה להמשיך. היה לי חשוב שהיא תדע שאני רוצה ושמחה עם זה. היא סיפרה שהיו לה יומיים מטורפים בעבודה ושבאמת זה אולי רעיון טוב שאני אעזור לה בבית ככה. ואז פשוט חזר לי המשפט ואמרתי לה "אני רוצה להיות המשרת שלך. כל מה שתבקשי אני אעשה גבירתי" והיא חייכה. הגענו הביתה.
כשנכנסנו היא שמה את התיק שלה במקום והסבירה לי איפה יש אגרטל בשביל הפרחים. כשהלכתי עם האגרטל למטבח למלא אותו במים היא אמרה לי להכין לה תה צמחים ונכנסה לשירותים. הרתחתי את הקומקום ושמתי את הפרחים עם האגרטל על השולחן בסלון. הכנתי לה שם גם את המאפרה והסיגריות והייתי מאוד מרוצה שאני כבר יודע איך היא אוהבת דברים אפילו שאלה דברים קטנים.
שמעתי שהיא יוצאת מהשירותים ורוחצת ידיים בזמן שהכנתי לה את התה. היא עברה לידי בדרך לחדר השינה שלה וקראה לי משם.
"יפה שרחצת כלים בזמן שהמים רתחו" חייכה וסימנה לי לגשת לסלון .
הנחתי את הספל שלה על השולחן ליד המאפרה וחיכיתי שהיא תבוא.
היא חזרה עם בגדי הבית שלה התישבה על הספה והרימה עליה רגליים. היא לקחה סיגריה מהקופסה ואני מיד קפצתי עם המצית להדליק לה. אחרי שהדלקתי התחלתי להגיד "גבירתי אני... " אבל היא קטעה אותי וביקשה שאני אשב על הספה ליד הרגליים שלה.
התישבתי וחיכיתי שהיא תגיד את מה שהיא רוצה להגיד. אבל היא לא אמרה כלום. היא רק הסתכלה עלי ואחר כך על כפות הרגליים שלה והמבט הזה היה מספיק. מיד התחלתי לעשות לה מסג' ברגליים. היא נאנחה בהנאה ושתתה מהתה. הרגשתי שכל מה שאני רוצה באותו רגע זה לעשות לה את המסג' הכי טוב בעולם דווקא בגלל שהרגליים שלה עייפות .
תקשיב אבי,כך אמרה,אני שמחה שאתה המשרת האישי שלי,יחד עם זאת שלא יהיה לך צל של ספק,לא תקבל שום הנחות,אני דורשת בית נקי ומצוחצח ואני יודעת שאתה מנקה מעולה,כך אמרה וחייכתי ורק אמרתי"כן גבירתי",כשאני בולע את רוקי.
היא כיבתה את הסיגריה ואני המשכתי עם המסג' כשהיא אמרה בקול רך "אביל'ה,הפרחים שהבאת מקסימים. אני מאוד מעריכה את זה. אני אנוח קצת כאן ואז אלך להתקלח. בינתיים תסדר כאן ותשטוף את הסלון ותראה אם צריך לעשות עוד משהו. תודה על המסג'."
"כן גבירתי" אמרתי וקמתי משם. הלכתי לחדר השינה וסידרתי את המיטה יפה. מתחתי את הסדין ומעליו את השמיכה, וסידרתי את הכריות בפינה כמו שנראה לי שהיא תאהב.התחלתי לשטוף את הסלון,וסידרתי כל דבר כפי שהיה.שמעתי אותה סוגרת את הדלת של האמבטיה ואת המים זורמים שם.
כסיימה יצאה מחדר האממבטיה והתבוננה בסלון,וחייכה.
"אתה המשרת הכי טוב שיש אבי,ואני שמחה שאתה שלי,הוסיפה".
לא ידעתי את נפשי מרוב אושר,"תודה גבירתי",עניתי .
"סע הביתה ,נדבר מחר",אמרה.
"ועוד משהו אבי,קח את המפתח של דירתי,עכשיו כשאתה שלי,כשהחלטתי להכניס אותך לתוך חיי,מן הראוי שמפתח דירתי יהיה אצלך."
יצאתי לרכבי ,ונסעתי לביתי שמח ומאושר,יש לי גבירה!!!






.